ראש השנה הוא היום הראשון בלוח השנה העברי, ומסמל את היום שבו, לפי המסורת, נברא האדם הראשון. זהו היום הרביעי והאחרון בתהליך הבריאה, שבו הושלם מעשה יצירת העולם כולו. מעבר להיותו תחילתה של שנה חדשה, ראש השנה פותח את תקופת הימים הנוראים, עשרת ימי תשובה שבין החג לבין יום הכיפורים. ימים אלה מוקדשים לחשבון נפש אישי וציבורי, לתפילה ולבקשת סליחה.

כאשר ראש השנה חל ביום שבת (החג מתחיל ביום שישי בערב), סדר המנהגים וההלכות משתנה לחלוטין ממה שאנו רגילים בשנים רגילות. לפניכם מדריך הלכתי מסודר, שלב אחר שלב, להתנהלות נכונה לאורך ימי החג.

החג נפתח ביום שישי בשעות אחה"צ. בניגוד לשנים רגילות בהן ניתן להדליק נרות חג גם בלילה, השנה מדובר גם בערב שבת, ולכן יש להדליק נרות לפני שקיעת החמה (בזמן הרגיל של כניסת שבת). הנוסח המיוחד לברכה הוא: "ברוך אתה ה'... להדליק נר של שבת ושל יום טוב", ולאחריה מברכים את ברכת "שהחיינו". בתפילת מנחה של ערב החג, וכן לאורך כל השבת, לא אומרים את תפילת "אבינו מלכנו".

ההבדל הבולט ביותר השנה הוא שלא תוקעים בשופר ביום הראשון של החג. חז"ל גזרו שלא לתקוע בשבת מחשש שמא מישהו יטלטל את השופר ברשות הרבים כדי ללכת לבקי שילמד אותו. השופר ביום זה נחשב ל"מוקצה" ואסור בטלטול. שינוי נוסף נוגע למנהג ה**"תשליך"** (ההליכה למקור מים) – מנהג זה נדחה במלואו ליום השני של החג (יום ראשון) כדי למנוע טלטול של סידורים בשבת.

בשבת זו קיימת חובה הלכתית לאכול סעודה שלישית. כדי להגיע עם תיאבון לסעודת החג של הלילה השני, נוהגים לפצל את סעודת הבוקר לשתיים או לאכול סעודה שלישית קלה יחסית המבוססת על מזונות או פירות בשעות אחה"צ המוקדמות. הלכה קריטית ליום זה היא איסור הכנה משבת ליום טוב: אסור לעשות שום הכנה, בישול, עריכת שולחן או שטיפת כלים לצורך הלילה השני, כל עוד השבת לא יצאה.

רק לאחר צאת השבת (ולאחר שאומרים את הנוסח "ברוך המבדיל בין קודש לקודש"), מותר להתחיל בהכנות, בבישולים ובהדלקת נרות החג השני. את הנרות בלילה זה מדליקים אך ורק מאש קיימת (כמו נר נשמה שהוכן מראש). בסעודת החג עורכים קידוש מיוחד המשולב עם הבדלה, המכונה יקנה"ז (ראשי תיבות של סדר הברכות: יין, קידוש של חג, נר של הבדלה, הבדלה בין קודש לקודש, זמן – ברכת שהחיינו). בהדלקת הנרות ובקידוש מברכים שוב "שהחיינו", ונוהגים להניח על השולחן פרי חדש או ללבוש בגד חדש כדי לפטור את הספק לגבי הברכה ביום השני.

אחד המאפיינים הבולטים והאהובים של ראש השנה הוא שולחן החג, המשלב מאכלים עמוסי משמעות. הסימנים אינם רק מנות מסורתיות, אלא גם ביטוי לתקוות ולאיחולים לשנה החדשה.

בתפילות ראש השנה נוספו קטעים ופיוטים ייחודיים, בהם "ונתנה תוקף", המבטא את תחושת היראה והתקווה. התפילה מתמקדת בשלושה נושאים מרכזיים: מלכויות, זיכרונות ותקיעות.

התלמידים ייצאו לחופשת ראש השנה מיום שישי, 11 בספטמבר עד יום ראשון, 13 בספטמבר. החזרה ללימודים ביום שני, 14 בספטמבר (צום גדליה הוא יום לימודים רגיל).

צום גדליה יחול ביום שני, 14 בספטמבר (ג' בתשרי).  תענית זו נקבעה לציון רצח גדליהו בן אחיקם, שהיה נציב על יהודה בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, ומותו היווה באופן סופי את חורבן היישוב היהודי בימי בית ראשון‏.

מידות החום בליל ראש השנה וביום הראשון של החג צפויות להיות רגילות לעונה, אך ביום ראשון כבר תחול התחממות. על פי תחזית השירות המטאורולוגי בבית דגן, היום (שישי) תחול ירידה קלה נוספת בטמפרטורות, בעיקר במישור החוף, בשפלה ובנגב.

מידות החום בתל אביב יגיעו ל-31 מעלות, בירושלים - 30, בלוד - 32, בחיפה - 30, בטבריה - 35, בצפת - 31, בבית שאן - 38, בעין גדי - 35, בבאר שבע - 33, במצפה רמון - 31 ובאילת - 38.

רובו המוחלט של הציבור גאה להיות ישראלי, חושב שישראל היא מקום טוב לחיות בו, ושקיומה של המדינה אינו מוטל בספק. כך עולה מסקר "מעריב" שנערך על ידי לזר מחקרים בראשות ד"ר מנחם לזר, בשיתוף Panel4ALL.

לקריאת התורה של החג – פרשת עקדת יצחק. כשאנו קוראים בפרשה זו, הלב נרעד באופן טבעי מול העוצמה של מסירות הנפש. נסיונם של אברהם ויצחק נחרת בהיסטוריה היהודית כשיא של ביטול הרצון הפרטי בפני הרצון האלוהי, וצליל השופר נועד לעורר בשמיים את זכותה של עקדה זו למעננו.

אולם בסופה של הקריאה המלטשת והדרמטית הזו, מופיעה תוספת תמוהה לכאורה. התורה מפרטת סדרה ארוכה של שמות מבית נחור: "הִנֵּה יָלְדָה מִילְכָּה גַם הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ... וכאן בא הפירוט של הולדת שרשרת של עובדי עבודה זרה עד "וּבְתוּאֵל יָלַד אֶת רִבְקָה". רש"י מעיר כי כל הקטע הזה נכתב רק כדי לבשר על הולדת רבקה, זיווגו של יצחק. אך נשאלת השאלה: מדוע דווקא ביום הדין, ברגע השיא של קריאת התורה בראש השנה, עלינו לקרוא על כל עובדי עבודה זרה הללו ועל הולדתה של רבקה?

התשובה היא שישנם שני מסלולים בעבודת ה'. המשלימים זה את זה. יש מוות על קידוש ה' ויש חיים על קידוש ה'.  המוות הוא נסיון עילאי אבל לא פחות ממנו הוא הנסיון של חיים יומיומיים על קידוש ה'.

מעשה העקדה מייצג את הקידוש ה' שבמסירות נפש טוטאלית. זהו רגע נשגב של התעלות חד-פעמית, פריצה מגבולות הקיום אל הנצח. זוהי נכונות להקריב הכל בשבריר שנייה. אולם הולדת רבקה, והחלטה להביא אותה לקריאת התורה של ראש השנה, מצביעות על האתגר השני – הקידוש ה' שבתוך החיים עצמם.

רבקה אמנו גדלה בבית של רשעים: "בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע" (רש"י).  היא חיה בסביבה של עבודה זרה, מוסר ירוד וטומאה. ואף על פי כן, היא לא נכנעה לרוח המקום והזמן. היא בחרה בצדקות, בחסד ובקדושה יום-יום, שעה-שעה, רגע-רגע.

חייו של האדם אינם מורכבים בדרך כלל מרגעי שיא דרמטיים של מסירות נפש. הניסיון היומיומי שלנו אינו רק למות על קדושת השם, אלא להסכים לחיות על קדושת השם וזהי עבודה סיזיפית, אפורה ומתמשכת: להתגבר על סביבה משפיעה, להילחם בהרגלים רעים, לשמור על טוהר המידות בעולם מורכב ולבחור בטוב שוב ושוב בתוך שגרת החיים.

בראש השנה, ביום שבו אנו מבקשים מהקב"ה "זוכרנו לחיים" איזה סוג של חיים אנו מבקשים?. איננו מחפשים רק את הרוממות הניסית של רגע העקדה, אלא את העוצמה השקטה של רבקה אמנו. קריאת התורה בראש השנה מאחדת את שני העולמות: היא תובעת מאיתנו את הנכונות למסירות נפש של אברהם ויצחק, אך דורשת מאיתנו ליישם אותה דווקא בדרך של רבקה – להפוך כל רגע בחיינו למעשה מתמשך של קידוש ה'.

מכניסים לתנור שחומם מראש לחום של 190-180 מעלות ומבשלים במשך כשעה. מסירים את רדיד האלומיניום ונייר האפייה ומחזירים לתנור לשיזוף וקרמול במשך 10-15 דקות. מגישים חם.

מסננים וסוחטים היטב את הפראסה, מניחים על משטח עבודה וקוצצים היטב. אפשר להכניס למעבד מזון ולטחון בשניים-שלושה פולסים. מעבירים לקערה בינונית.

קולפים ומועכים את תפוח האדמה ומעבירים לקערה עם הפראסה. מוסיפים את הביצה, המלח והפלפל השחור. מערבבים היטב. מחממים שמן במחבת רחבה (על השמן להיות בגובה 1-2 ס"מ). נוטלים מעט מעיסת הפראסה ויוצרים בכפות הידיים קציצות בקוטר 5 ס"מ. מטגנים את הקציצות משני הצדדים עד לקבלת גוון חום זהבהב. מגישים לשולחן בכלי מרכזי לצד רבעי לימון.

מחלקים את הבצק ל-8-6 חלקים (תלוי במספר הסועדים) יוצרים מכל חתיכת בצק כדור חלק, ומניחים את כדורי הבצק ברווחים זה מזה על תבנית משומנת ומרופדת בנייר אפייה. מניחים במקום חמים להתפחה במשך כ-15 דקות.

חותכים את הכרישה בחלק הלבן לקטעים באורך 2 ס"מ, מפרידים בין שכבות הפראסה ובעזרת סכין הופכים קצה אחד של כל קטע למשונן. בדרך זו יוצרים מעין כתר מעלעלי הפראסה. מכינים כתרים כמספר הלחמניות. דוחסים כל כתר במרכז כל לחמנייה עגולה כך שהצד החלק דחוס לתוך הלחמנייה והחלק המשונן מבצבץ כלפי חוץ.

מברישים בביצה טרופה את כדורי הבצק ובוזקים מעט שומשום בחצי לחמנייה. אפשר לשמן מעט את הכתר. בתנור שחומם מראש לחום בינוני (180 מעלות) אופים במשך 25-20 דקות, או עד אשר קיסם הננעץ במרכז הלחמניות יוצא נקי ויבש. מוציאים ומצננים על רשת ברזל.

כ 4000 לנים לנו בימי החג בחניוני הלילה של רשות הטבע והגנים לעומת 1200 בשנת 2025. החניונים המרכזיים אכזיב, מעיין חרוד וחורשת טל בצפון הארץ וחאן בארות בדרום הארץ.

שלומית שביט ראש חטיבת תקשורת קהל וקהילה ברשות הטבע והגנים: "עם פתיחתה של שנה חדשה אנו נרגשים לראות את ציבור המטיילים מבקר באתרי הטבע, נהנה מפריחת החצבים הרבים שפורחים ברחבי הארץ בשילוב מזג אוויר מושלם. פנינו לקראת חג סוכות בהערכות עם מגוון רחב של פעילויות לכל המשפחה בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע".